שמן נדיף (0.5-4%, מכיל בעיקר linalyl acetate ו-linalool, אך גם 1,8-cineole, borneol ו-camphor), טאנינים (5-12%), פנולים פשוטים (1.2% rosmarinic acid), טריטרפנים (ursolic acid 0.7%), קומרינים (0.1-0.15%), פלבונואידים, סטרולים, ססקוויטרפנים.

פעילות רפואית מוכחת מחקרית:

מרגיע, נוגד דיכאון, נוגד חרדה, נוגד עווית, מפיג גזים (קרמינטיבי), מחטא, משקם רקמות (חיצוני).

שימוש פנימי – חרדה, סטרס, הפרעות שינה, כאבי ראש, דיכאון, הפרעות קשב וריכוז, תסמונת המעי הרגיש (IBS), כאבי בטן, כאבי מחזור, אנדומטריוזיס, טפילים במעיים.

מקורות מחקריים

• https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33549687/
  במאמר (2017) דנים החוקרים בשילוב של גישות משלימות לטיפול בבריאות הנפש, בדגש על דיכאון וחרדה. מטרת המאמר הינה לספק הנחייה וכלים מעשיים לגבי אופן השילוב של רפואה משלימה כחלק מהטיפול הקונבנציונאלי, בהתייחסות לצמחי מרפא, תמיכה תזונתית, טיפולי גוף-נפש, טיפולים גופניים וטיפולים התנהגותיים. במסגרת המאמר מוצגות שאלות מנחות, המסייעות למטפל להבין לעומק את צרכי המטופל ומפורטים ארבעת השלבים בפרוטוקול הקליני: הבניית השיחה, זיהוי התסמינים, הבנת השְפעתם בחיי היומיום, והצגת הגישה הטיפולית. בהמשך, מוצגות העדויות המחקריות בהתייחס לשיטות הטיפול השונות. צמחי המרפא המומלצים במאמר כוללים: לבנדר (Lavendula angustifolia), ויתניה משכרת (Withania somnifera), קמומיל (Matricaria recutita) פרע מחורר (Hypericum perforatum), קאווה-קאווה (Piper methysticum),  ג'ינסנג קוריאני (Panax ginseng), וג'ינסנג אמריקאי (Panax quinquefolius), רודיולה (Rhodiola rosea), מליסה (Melissa officinalis), כשותנית (Humulus lupulus), , ולריאן (Valeriana officinalis). תוספי התזונה המומלצים במאמר כוללים: אומגה 3, SAM-e, חומצה פולית, מגנזיום, מלטונין, אבץ, סרוטונין או טריפטופן ונ-אצטיל-ציסטאין. 
• https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28501230
  מטה-אנליזה (יוני 2015) לבדיקת היעילות של שלושה מוצרים צמחיים מסחריים, מוצר המבוסס על שמן לבנדר לטיפול בהפרעות חרדה, מוצר המבוסס על מיצוי היפריקום לטיפול בדיכאון קליני ומוצר המבוסס על גינקו בילובה לטיפול בדמנציה ואלצהיימר. עבור כל מוצר בוצע ניתוח כולל של 4 מחקרים מבוקרים בהם השתתפו חולים מעל גיל 60. נמצא כי כל שלושת המוצרים היו יעילים יותר בהשוואה לפלסבו לטיפול בהתוויה אליה נועדו. החוקרים מסכמים כי שלושת המוצרים הינם יעילים ובטוחים לשימוש ומהווים אלטרנטיבה לטיפול התרופתי המקובל.
• http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26092515
  בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה (2022) של מחקרי התערבות מבוקרים נבדקה ההשפעה של לבנדר (Lavandula) על סטרס. בסקירה נכללו 21 מחקרים בהם 791 משתתפים בקבוצת ההתערבות ו-804 משתתפים בקבוצת הביקורת. ברוב המחקרים נעשה שימוש בשמן אתרי לבנדר בהרחה (לרוב 1 עד 3 טיפות) וב-3 מחקרים נעשה שימוש בקרם לבנדר. ההשפעה נבדקה באופן אקוטי או באופן ממושך (מספר ימים או שבועות) בקרב מגוון משתתפים (סטודנטים, מטופלי דיאליזה, נשים בהריון, מאושפזים ועוד). בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי השימוש בלבנדר היה מלווה בשיפור מובהק בתחושת הסטרס בהשוואה לקבוצת הביקורת. בחלוקה לפי תתי קבוצות נמצא כי ההשפעה המשמעותית ביותר הייתה במחקרים בהם נעשה שימוש בזן L. Angustifolia לעומת L. stoechas, במחקרים שנערכו בקרב סטודנטים ובמחקרים בהם נעשה שימוש במדד PSS. החוקרים מסכמים כי ניתן לעשות שימוש בלבנדר במסגרת תכניות להפגת סטרס, בעיקר בקרב סטודנטים.  
• https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/35429599/
  במחקר תלת-סמיות מבוקר פלסבו (2018) הוערכה ההשפעה של תוסף לבנדר (Lavandula angustifolia) ותפוז מר (Citrus aurantium) על איכות השינה בקרב נשים לאחר גיל המעבר. במחקר נכללו 156 נשים שחולקו אקראית לשלוש קבוצות המחקר. המשתתפות נטלו 1,000 מ"ג ליום כמוסות תפוז מר או לבנדר או פלסבו – למשך 8 שבועות. איכות השינה בתחילת המחקר ובסיום תקופת ההתערבות הוערכה באמצעות המדד (PSQI (Pittsburgh Sleep Quality Inventory. נמצא כי בהשוואה לנתוני הבסיס, בשתי קבוצות ההתערבות חל שיפור משמעותי יותר באיכות השינה בהשוואה לפלסבו – שיפור של 44% בקבוצת התפוז המר, 40% בקבוצת הלבנדר ו-28% בקבוצת הפלסבו. המשתתפות דיווחו על השפעות שליליות קלות וחולפות (כגון בחילה, פלפיטציות וכאבי ראש), ללא השפעות שליליות חמורות וללא הבדלים משמעותיים בין הקבוצות. החוקרים מסכמים כי תוספי תפוז מר או לבנדר עשויים לתרום לשיפור איכות השינה בקרב נשים לאחר גיל המעבר. 
• https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28749734